רימונים ושושנים- ראש השנה תשע"ב

　   הַדְבָרִים פֹּה הֲפוּכִים

-אוֹי ! הַכָּל כָּל־כָּך מוּזָר

:הַדְבָרִים פֹּה הֲפוּכִים

,חֲמוֹר - כֵּן, חֲמוֹר - עָף בַּשָׁמַיִים

צִיפּוֹר, אֵיזֶה פֶּלֶא - פּוֹסֵעַ בַּדְרָכִים

וְהוּא רָתוּם לְכִּרְכָּרָה בָּה יוֹשֵׁב לוֹ סוּס

:שֶׁנוֹסֵעַ לְבַקֵר בַּכְּרָמִים וּבַגִינוֹת

,רוֹאֶה בּוּבּוֹת בָּעֲצִיצִים, דוּבּוֹנִים בָּעֲרוּגָה

:כִּיסְאוֹת מְרַקְדִים וְאִיתָם שׁוּלְחָנוֹת

שָׁם קוּבִּיוֹת מַנְעִימוֹת

בִּנְגִינַת חֲלִילִים

וּבַנָנָה מִתְפַּייֶטֶת

.בְּמִזְמוֹר סִילְסוּלִים

אֲבָל דִינָהלֶ'ה חוֹשֶׁבֶת

שְׁזֶה לֹא כָּל־כָּך טוֹב

--שֶׁשִׂיחָקְנוּ וְשִׂיחָקְנוּ וְ

...לֹא סִידָרְנוּ כְּלוּם בַּסוֹף

-- -- -- -- --

-- -- -- --

-- -- --

בּוֹאוּ נַחֲזִיר סוּסִים לִמְקוֹמָם

..כָּל דוּבּוֹן וָחֲלִיל, צִיפּוֹרִים וָחֲמוֹרִים

,וּכְשֶׁנָשׁוּב לְשַׂחֵק - אַחַר־כָּך, אוֹ מַחָר

.נִמְצָא אֶת כָּל הַדְבָרִים מְ ס וּ דָ רִ י ם

אב..

]הדברים פה הפוכים - 01 - ספ11[]סיפור-קט[

 -- -- -- -- -- --

                                ה וּ א   רָ כַ ב     

                     הוּא רָכַב עַל סוּס אוֹ עַל חֲמוֹר.

                 יֵשׁ אוֹמְרִים:  עַל דָג אוֹ עַל צִיפּוֹר..

                 וּגְדוֹלֵי הַמַגְזִימִים

                 מְסַפְּרִים פֹּה לִפְעָמִים

                 שֶׁהוּא.. נִירְאָה רוֹכֵב עַל קֶרֶן־אוֹר...

                 לֹא רָאִינוּ מִיהוּ הָרוֹכֵב.

                 אוּלָי הוּא לֹא הָיָה..  אֲנִי חוֹשֵׁב

                 שֶׁסְתָם הִימְצִיאוּ פֹּה סִיפּוּר

                 אֲפוּי כְּמוֹ לֶחֶם בַּתַנוּר

                 וְהַדִמְיוֹן שֶׁלִי -- הִיתְחִיל, קְצָת, לְעוֹפֵף...

                 אָז לָמָה?  לָמָה - כְּשֶׁהוֹלְכִים לִישׁוֹן

                 הוּא קוֹפֵץ וּמוֹפִיעַ הָרִאשׁוֹן -

                 מִתְרוֹצֵץ וּמְרַחֵף

                 עִם כָּל חֲלוֹם שֶׁמִתְקַרֵב -

                 צוֹחֵק, בּוֹכֶה וּמְפַטְפֵּט בְּכָל לָשׁוֹן ??

                 הוּא חוֹלֵם בְּמַנְדָרִינִית רְחוֹקָה   

                 אוֹ בִּשְׂפַת בָּבֶל הָעֲתִיקָה,

                 פּוֹרְטוּגֶזִית עֲסִיסִית

                 עִם חֲצִי מִבְטָא־רוּסִי

                 וְ-הָעִבְרִית שֶׁלוֹ -- הִיא מַצְחִיקָה...

                פַּעַם הוּא חָלַם אֶת חֲלוֹמִי..

                כֵּן -- חָטַף, חָלַם וּבְעַצְמִי

                נִיסִיתִי לְהַסְבִּיר לוֹ  שֶׁ:

                לְהַמְצִיא חֲלוֹם זֶה דֵי קָשֶׁה...

                לְמִי אַתָה אוֹמֵר -- צָחַק,  לְמִי ?

                הוּא רָכַב עַל סוּס אוֹ עַל חֲמוֹר.

                יֵשׁ אוֹמְרִים: עַל דָג אוֹ עַל צִיפּוֹר..

                וּגְדוֹלֵי הַמַגְזִימִים

                מְסַפְּרִים פֹּה לִפְעָמִים

                שֶׁהוּא.. נִירְאָה רוֹכֵב עַל קֶרֶן־אוֹר...

              אב..

                                   הוא רכב על002  -ספ11סיפור-קט

                                    פִּילִי  בָּחֲנוּת

פִּילִי - הִיתְאַהֵב בְּלִינָה

הַיָפָה -- בַּת הַשְׁכֵנָה..

נִיכְנָס פִּיל, לָחֲנוּת־חַרְסִינָה

לִבְחוֹר, לִקְנוֹת לָה - מַתָנָה..

רַק נִיכְנָס,

הַכָּל נִידְרָס

וְהִיתְרַסֵק

וְ -- נֶהֱרָס...

יָצָא מִשָׁם - עִיקֵם אָפּוֹ:

הַכָּל שָׁבוּר וּכְלוּם אֵין פֹּה..

אֶלֵך וָ----אֲחַפֵּשׂ לִי עוֹד

חֲנוּת טוֹבָה שֶׁל מַתָנוֹת ----

-----   -----   ------

אָך כְּשֶׁנִיכְנָס לְשָׁם הַפִּיל

מֵחָדָשׁ, הַכָּל הִיתְחִיל:

רִיסֵק מַרְאָה,

שָׁבָר מְנוֹרָה,

כָּתַשׁ כּוֹסוֹת

וּקְעָרָה...

מָעַך סְפָרִים

מְצוּייָרִים

וּמִבְצָרִים

שֶׁל אַבִּירִים..

לוּחוֹת צִיוּר

עִם כָּן צְבָעִים,

אַל תִשְׁאֲלוּ

אֵיך הֵם נִירְאִים  .

אוֹהֵב הַפִּיל - אוֹהֵב אוֹהֵב

אֶת  יָפָתוֹ  בְּכָל  הַלֵב

אָך -- עַד הַיוֹם עוֹד לֹא קָנָה

לָאֲהוּבָתוֹ ---- שׁוּם  מַתָנָה . . . .

              אב..

                        פיליבחנות 001 - ינ 11 סיפור קט